חתולה מרחובות מתאקלמת באמסטלפיין
כן כן ! גם לחתולה שלנו יש סיפור ועוד איזה סיפור…
לפני שאספר לכם איך גריי התאקלמה בבית החדש שלה, אספר לכם על חווית הטיסה של גריי.
את הטיסה לאמסטרדם, בגלל כל מגבלות הטיסות שהיו (#קורונה), נאלצנו לעשות ללא החתולה האהובה שלנו. כן, כן! טסנו ללא החתולה משום שטיסות אל על בוטלו והיו רק טיסות איזי ג'ט לאמסטרדם. איזי ג'ט לצערי לא מטיסים חיות כמדיניות.
פה ריכזתי את מדיניות ההטסה של חברות התעופה
איך נתתי לזה לקרות? ועוד בתקופת האי ודאות הזו? לא בקלות.
מרוב שלא רציתי להיפרד ממנה ו"להפיל" אותה על ההורים היקרים של אייזנברג, הגענו לצ'ק אין של איזי ג'ט יום לפני הטיסה לבדוק אפשרויות.
לצערי, למרות שביקשתי ממש יפה והתיידדתי עם הבחור בצ'ק אין התשובה נותרה כשהייתה.
למרות אהבתו של דייל הקרקע לחתולים הוא נאלץ לסרב לי חד וחלק.
אז גריי נשארה בארץ ואנחנו טסנו.
איך היה לה? בטח לא קל – נאלצה להתאקלם בבית חדש ואנחנו נעלמנו… למרות שסיפרנו לה שהיא תצטרף ויהיה לה ממש כיף אצל סבתא וסבא, לא היה ברור איך תעבור עליה הקייטנה ומתי תצטרף אלינו…
איך היה לסבתא וסבא עם גריי בבית?
לא פשוט בכלל! ולמרות שהם התמודדו עם הסיטואציה הממש לא פשוטה בגבורה מעוררת הערצה, לא היה קל! הייתה התמודדות עם חתולה שמטיילת על המזנון, מפתיעה בכל מני מיקומים (אתם יודעים איך זה חתולים), רצה פתאום, מייללת מסיבותיה שלה ומשירה פרווה…המון פרווה נשרה לה.
ואני מנצלת במה פומבית זו – להודות מקרב לב לכם סבתא לאה וסבא יעקב על העזרה הענקית הזו. בזכותכם טסנו להולנד יחד כמשפחה (ולא נאלצנו להתפצל לשתי טיסות)
בזכותכם ידענו שהחתולה שלנו מטופלת כראוי ושאתם דואגים לה ככל יכלתכם (גם שלא תקפוץ מהמרפסת)!
החוויות של החתולה בשדה התעופה לוו ביללות רמות אבל הטיסה עברה בשקט – ואז אייזנברג חזר לנשום.
למרות שהייתה מחשבה כזו, החתולה לא טושטשה ולשמחתנו לא נצפו תופעות פיזיות כלשהן…
ההגעה הביתה
מיקמנו את כלוב ההטסה של גריי בחדר שבו שמנו כלי מים ואוכל (שאייזנברג הביא מהארץ) וכן ארגז חול מסוג חדש שהיא לא מכירה (מה לעשות, חול לא סחבנו מהארץ…) התישבנו כל הרצפה ועל המיטה וסגרנו את הדלת.
איך היא תתנהג? האם היא לחוצה? האם תצא מכלוב ההטסה מיד? האם תתחבא?
והכי סיקרן אותנו- האם היא זוכרת אותנו? ואיך תתנהג איתנו אחרי התקופה ההזויה בלעדינו?
ואז… פתחתי את כלוב ההטסה טדה!!!!
וגריי החתולה יצאה ממנו מיד.
התחילה להסתובב בחדר.
ערנית ופעלתנית.
חוקרת, מרחרחת וכמעט מתעלמת מאיתנו.
לא עניין אותה בשלב הזה האוכל וגם לא המים או ארגז הצרכים (ואוו כמה היא מתאפקת)
קצת התאכזבנו בדקות הראשונות אבל שמחנו שהיא בסדר ופועלת בצורה הכי אינסטנקטיבית וטבעית להכיר את סביבתה.
לא באמת ציפיתי שהיא תקפוץ עלי כמו כלב, ולא ציפיתי שהיא תשב עלי ותגרגר באותו הרגע. אבל קצת יותר יחס היה משמח אותי יותר. נו שוין חתולים!
לאחר דקות מספר שהבנו שהחתולה לא היסטרית ולא כלום אלא פשוט חוקרת את הסביבה, פתחנו את דלת החדר והיא יצאה להמשיך ולחקור את הבית.
הכרות עם הבית
עקבנו אחריה בסקרנות במהלך הסריקה שלה והילדים הלכו אחריה בנסיון ללטף אותה. היא שמחה להתלטף קצרות אבל לא עצרה את הסיור הנמרץ.
תהיתי כמה זמן יקח עד שתגלה שבבית יש עוד קומה.
מכיוון שהמדרגות הן כמו סולם- הייתי בטוחה שהיא תילחץ לעלות לקומה השניה ויקח זמן עד שתעיז לעלות (מזכירה לכם שגריי חיה איתנו בבית במפלס אחד).
נחשו מה? תוך כשעתיים מהרגע שכנסה הביתה, גריי טיפסה בקלי קלות לקומה השניה! בום! הייתי בשוק.
החתולה הזו מפתיעה אותי!
היא הרבה יותר אמיצה ממה שחשבתי…
אז עוד לא ידעתי עד כמה היא אמיצה, אם תחזיקו מעמד ותמשיכו לקרוא, גם אתם תבינו למה אני מתכוונת.
מתמקמת בטריטוריה החדשה
אחרי יומיים של שיטוט אינסופי בבית היה נראה שגריי סימנה לעצמה את הגבולות החדשים והציצה כבר מכל החלונות. נראה שהיא נרגעת ויותר ויותר היא מבלה איתנו זמן ליטוף וגירגור, איזה כיף!
כמה שמחנו שהיא שוב איתנו! כל כמה דקות אחד הילדים (או אני) אומרים "תראו איך היא…" ומתחרים ביננו למי היא מקדישה יותר תשומת לב. איזו חמודה!
ומה לגבי העניינים הפיזיים?
לשמחתנו מהיום הראשון היא גילתה תיאבון בריא ותוך יומיים שלושה התחלתי לשלב לה באוכל אוכל יבש של חתולים שקניתי פה בסופר. לשמחתי היא אכלה ממש טוב!
לגבי הצרכים-
אייזנברג היה בטוח שזה יהיה עניין רציני ושהיא "תעשה בעיות" וזאת הסיבה:
בארץ הייתה לבעלי היקר נגישות רבה לחול ים. פיילה גדולה ופשוטה מלאת חול ים הייתה השירותים של החתולה. הפיילה הזו עמדה בגג שלנו באזור מקורה וכך לא הייתה לנו בעיית ריח בכלל.
ועכשיו ידענו שיהיה שינוי משמעותי ופיילה פתוחה לא תהיה.
משפחה נחמדה מאמסטלפיין שלא הכרתי ושלא הייתה צריכה את ארגז הצרכים נתנה לי אותו הרבה לפני שגריי הגיעה. הארגז חיכה לחתולה שסוף סוף תשתמש בו (תודה לטל! ). קניתי חול חתולים מתגבש בסופר וקיוויתי לטוב.
הפלא ופלא ! עוד ביום הראשון גריי חפרה גומה יפה בחול החתולים ועשתה את צרכיה! איזו שמחה! החתולה מתמודדת נהדר עם חווית הרילוקיישן ! So far so good
הכרות עם החצר
אחרי כשבועיים של חיים משותפים גריי הראתה עניין מובהק בעולם שבחוץ.
עולם של טבע מצד אחד שבו היא רואה שדות ירוקים, תעלות מים, פרות רועות במרחק והמון סוגים של ציפורים שונות ומשונות.
בנוסף, היא צופה בחלון ורואה אנשים הולכים עם כלביהם או רוכבים על אופניים. כמה מעניין לעומת הנוף האורבני האפור שאליו היא רגילה.
למי שלא יודע, הנוף שגריי רגילה לראות מהבית ברחובות הוא מגובה של קומה תשיעית! וצופה לאזור עם כבישים ותנועה ערה, כיכרות ובניינים רבים והמון המון תנועה אנושית מסביב. כאן התנועה האנושית הפכה למינורית.
בטח מוזר ומעניין מאוד למוח החתולי שלה.
ואכן, היא מתחילה לנסות לצאת החוצה. ואנחנו כל כך חוששים שהיא תלך לאיבוד במרחבים שסביבנו…
ולכן, "במקרה הכינותי מראש" מכירים? שלפנו את הרתמה שרכשנו באלי אקספרס מבעוד מועד ולמרות ההתנגדות הטבעית שלה להקשר יצאנו איתה לחצר הקטנה שלנו.
איך החצר נראית ?
בחצר הפצפונת שלנו יש עץ קטן ומשונה שהייתי בטוחה שתשחיז עליו את הציפורניים שלה, יש טיפה עשבים שצומחים בין האריחים ויש עציץ-שניים שלא מעניינים אותה. גבולות החצר עשויים מעץ. מעין גדר- עץ בגובה של כשני מטר.
מה עשתה החתולה אתם שואלים?
רצה לה לאכול עשב! התעלמה מהעץ ודי מהר זממה איך היא יוצאת משם.
מאז, גריי רק רצתה לצאת החוצה ויללה רבות ליד החלון והדלת.
הבנתי שכדאי להתמודד עם העניין ומיהרתי לרכוש לה קולר שעליו ניתן לרשום מספר טלפון במידה והיא הולכת לאיבוד.
לטייל עם חתולה- סוג של סרט
התחלתי כל יום יומיים לצאת איתה עם הרתמה לסיבוב בסמטה שיוצאת מהחצר.
היא הייתה דרוכה כמו קפיץ, לחוצה מכל חריקה מקרית ולאחר קפיצה חתולית שעשתה, היא איכשהו זלגה החוצה מהרתמה. אימאלה!!! מה עושים??? עכשיו מה?
מה עושים עם חתולה שגילתה שהיא לא קשורה?
וואלה, היא לא מתנהגת כמו כלב ובאה כשקוראים לה. היא רוצה לטייל.
ישר הזעקתי את כולם, אצו רצו הילדים להביא פסטרמה ובעזרת הפיתוי הזה, התרצתה לה גברת חתולה וחזרה הביתה. יש! ניצלנו! (לעת עתה)
אחרי יום יומיים שוב רותמים את החתולה, כמובן אחרי שחיזקנו את הרתמה ויוצאים לטיול ליד הבית…
החתולה מרחרחת כל עלה ומסתכלת על כל פרפר, לוקחת את הזמן אבל לא נורא, כדי לאקלם את גריי יש לי סבלנות וזמן. היא עוד תכיר את הסביבה ואנחנו נבטח בה שלא תברח או תעלם לה.
נביחה של כלב מעבר לגדר, גריי נלחצת והופ! מושכת לשיח סמוך וזולגת לי שוב מהרתמה…שיט ! איך זה קרה?
שוב קוראת לעזרה, פסטרמה, כולנו בפססס פססס ובסוף היא חוזרת הביתה.
נושמים לרווחה.
איפה טעיתי הפעם?
איזה לחץ לחשוב שאאבד אותה בטעות. אחרי כל הטרחה לייבא אותה לפה…וכל השמחה שלנו מהאיחוד איתה.
אבל החתולה מתעקשת לצאת ולשמור על הדלתות והחלונות סגורים כל הזמן אי אפשר וגם חם פה ואין מזגן.
אין מנוס, צריך לטייל איתה מסביב. ראינו שהיא לא מחפשת לברוח. רק לטייל שזה מנחם.
אבל כמה זמן אורך טיול של חתול? ואיך מחזירים אותה הביתה אם היא עדיין רוצה לטייל?
אז אחרי כמה בריחות מהרתמה, הגענו למסקנה שצריך לטייל איתה בלי רתמה. וכך היה. במשך ימים, יצאתי לטייל בעקבות החתולה. היא סקרנית וסורקת את השכונה ואני הולכת לידה ומנסה לשמור על קשר עין עם היצור החמקמק הזה.
לשמחתי אין כמעט תנועה ברחוב שלנו ולכן מרכבים כמעט לא חששתי. ראיתי אותה נכנסת מתחת למכוניות חונות כשעבר רכב. סימנתי וי על האינסטינקט של חתולת רחוב – נהדר!
ומה לגבי אנשים שהולכים במדרכה? היא לא בורחת מהם.
ומה לגבי כלבים שמטיילים עם בעליהם ולא תוקפים אותה? אווו זה עניין מסתבר
אחרי שהם עוברים אותה תאמינו או לא, היא יוצאת אליהם ומתקרבת כשגבה מקומר והיא כולה רושפת !
הכלב ההולנדי החביב מקשקש בזנב כאומר- בואי, שחקי איתי! והיא? מתנהגת כמו בריון השכונה ועושה תנועות וקולות של התקפה!
הייתי לידה בשני מקרים כאלה וניסיתי להרחיק אותה מהסיטואציה הדי מסוכנת הזו… רק חסר לי שהיא תתקוף כלב הולנדי (לא מזיק?).
התנצלתי בפני בעלי הכלב המופתעים ובילבלתי אותה להרחיק אותה מהמקום.
מה לגבי חצרות של שכנים? כצפוי, גריי לא מכירה בגבולות של השכנים- נכנסת מעל ומתחת לגדרות שלהם, מנשנשת להם את הדשא ואפילו, לא תאמינו פוצחת בקרב יבבות עם חתולים מקומיים.
כמה קיוויתי שהיא וחתולי השכנים יהיו חברים…טוב, אולי יקח לרוגע ההולנדי זמן ויחלחל אליה בסוף. אופטימית שכמותי חחח
לאחר שגילינו שהיא יוצאת מחלון הקומה השניה ומטיילת על הגגות המשותפים, עוברת מחצר לחצר ונעלמת לנו לפעמים במהלך הטיול, הבנו שבעצם אין מנוס… צריך לשחרר ולקוות חזק חזק לטוב. לאפשר לה להסתובב גם לא "בפיקוח" שהרי הפיקוח הזה לא באמת שווה משהו.
חתולת חופש
אז גריי מכונה בפינו "חתולת חופש".
בבוקר, כשקמים, אנחנו פותחים לה את דלת החתולים (שיש פה לכל בית שני) ומאפשרת לה כניסה ויציאה חופשית. היא אכן מנצלת את הדלת היטב- יוצאת לעשות את הצרכים שלה מתחת לעץ הגבוה, שותה מי גשם, מנשנשת דשא כרצונה, פוגשת את חיות הסביבה ונראית מאושרת לגמרי.
חתולת חופש שהשתדרגה מחיים בדירה לחיים כמעט בכפר מבחינתה.
רק מה שנותר הוא לרכוש פה חברים… ופחות אוייבים. כמו שזה נראה גריי תוקפנית לכל חתול (וכלב) שהיא רואה. נקווה שהעויינות הזו תחלוף במהרה ושתהנה גם היא מחיי חברה מתפתחים.
מבטיחה לעדכן בהמשך 🙂
אז מה אתם אומרים? חתיכת מסע עוברת (גם) החתולה.
האם יהיה לה טוב? האם היא תתמודד עם כל האתגרים שם בחוץ?
אולי הגזמתי פה בתיאור העלילות של החתולה, ואיתכם, הקוראים שפחות חובבי חתולים הסליחה (אוהבת אתכם בכל זאת)
אם יש לכם שאלות או שתרצו שאכתוב על דברים שמעניינים אתכם בהקשר של החתולה -רשמו לי פה התגובות ואשמח לענות!
היי,
בלוג מקסים ועם המון מידע שרלוונטי לנו. אנחנו משפחה של אבאמא, ילדה בת 15, ילדה בת 12, ילד בן 6, 2 כלבים וחתולה. מתכננים מעבר עצמאי להולנד, אזור אמסטלווין, בקיץ הקרוב.
הלחץ מנושא הלימודים (לא בטוחה שריאלי בהולנדית)… וחוסר הבהירות לגבי עלויות המחייה, אלו נושאים שמעסיקים אותי.
אשמח לדבר ולהעזר בך ובידע שהספקתם לצבור.
תודה
עיינת
הי עינת, איזה כיף שפנית!
אשמח לעזור לכם ולהכיר כמובן.
נהיה בקשר 🙂