בית ספר בהולנד, מיימונידס

החלטנו לרשום את ילדינו לבית ספר יהודי באמסטרדם

כן, כן, משפחה ישראלית, חילונית ממש, בוחרת לרשום את ילדיה לבית ספר יהודי!

(רשמית זהו בית ספר דתי אורתודוכסי אבל אל תבהלו הוא חילוני לגמרי מבחינתנו).

רציתי לשתף אתכם בשיקולים שלנו, שאולי יעזרו במשהו למשפחות אחרות, משפחות חילוניות ומסורתיות שנמצאות בהתלבטות לגבי בחירת בית ספר לילדים.
כמו שאתם יודעים, עברנו להולנד באביב האחרון, בתקופת קורונה ועכשיו הילדים מתחילים שנת לימודים מלאה ונורמלית (כך אני מקווה) בבית ספר יהודי בשם מיימונידס.
אבל לפני שנצלול לעניין הזה, האם אתם יודעים מספיק על המערכת החינוך ההולנדית כדי לקבל החלטה? 

איך בכלל עובדת מערכת החינוך ההולנדית? במה היא שונה מהמערכת הישראלית? באיזה שפה מלמדים? הולנדית ? אנגלית? עברית? אנסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן… הנושא מורכב וצריך להתחיל מאיפשהו, נכון? אז בואו נתחיל:

הפוסט הזה יחולק לשלושה חלקים. אם רק חלק מסויים מעניין אתכם, תלחצו על הקישור בכותרת ותגיעו ישר לשם. ואת השאר תקראו בהזדמנות אחרת:

חלק ראשון

על קצה המזלג לגבי מערכת החינוך ההולנדית-

מערכת החינוך ההולנדית שונה בהרבה מובנים ממערכת החינוך הישראלית. זה אמנם מוזר שלא כולם לומדים כמונו אבל ככה זה בעולם הגדול. יש שיטות שונות אתם יודעים.

כשאתם מתעניינים במגורים בהולנד כמשפחה עם ילדים כדאי שתבינו מה קורה פה מבחינת מערכת החינוך ההולנדית. כתבתי לכם כאן כמה נקודות עקרוניות של שוני בין שתי המערכות. תהיו בטוחים שיש עוד הרבה הבדלים

*ילדים מתחילים בית ספר יסודי בגיל 4 (כיתה 1\ Groep1) למרות שלפי חוק חינוך חובה ההולנדי הם מחוייבים להתחיל עד גיל 5. 
זה נכון לעיריית אמסטרדם. בערים אחרות יתכנו הבדלים.
הילדים הצעירים האלה אמנם נהנים מפעילות של גן אך המתחם של ה"גן" שלהם בגילאים האלה הוא בתוך בית הספר.

* המעבר בין בית ספר יסודי לתיכון הוא חד מאוד! בבית ספר יסודי אין צורך להביא ציוד לימודי, אין שיעורים ואין מבחנים בעיקרון (למעט ה CITO). החל מכיתה 9 יש צורך בציוד לימודי, מטלות, והרבה מבחנים שימו לב! 

* מבחן ה CITO הוא בעצם סדרת מבחנים ארציים שנחשבים משמעותיים ביותר בסוף כיתה 7 ובאמצע כיתה 8. לפי ניתוח ההישגים של התלמיד.ה במבחן  בית הספר ימליץ על הרמה האקדמית של התלמיד.ה להמשך הלימודים התיכוניים . ההחלטה משמעותית ביותר משום שיש 3 רמות עיקריות.

* בית ספר דו שפתי– יש בתי ספר תיכוניים שהלימודים בהם חלקם בהולנדית וחלקם באנגלית. זה לכאורה פתרון נפלא ללמוד פחות בהולנדית ויותר באנגלית, אבל מבחני "הבגרות" הם בהולנדית בלבד. כך, שיש צורך בשליטה ממש מעולה בשפה בכל מקרה.

* עולים כיתה? לא בטוח! בבתי הספר ההולנדים מקובל להשאיר תלמידים כיתה באם לא עמדו בדרישות האקדמיות של שנת הלימודים. אסור להכשל במקצועות הליבה שהם : הולנדית, אנגלית ומתמטיקה.
אם ממוצע הציונים בשלושה מקצועות אחרים הוא נכשל, התלמיד.ה כנראה ישאר כיתה. וזה קורה לא מעט.
לבתי ספר יש חופש לקבוע רף שונה להחלטה הזו.

* סקאלת הציונים המקובלת בישראל היא בין 0 ל 100. בהולנד הסקאלה היא בין 0 ל 10. המורים נוטים לא לעגל למעלה (במילים אחרות לא נדיבים בציונים "טובים", משמע- מכסחים בציונים !) ונאמר לי מכמה אמהות שלקבל 6-7 זה ממש מספיק! כלומר תלמיד.ה יקבל 5.6 ויהיה מרוצה שהוא ידע מספיק כדי לעבור. הרעיון הכללי הוא שגם בינוני, שעומד במטלות שלו זה בסדר גמור. אין "דחף למצויינות" באוויר.
אני באופן אישי מעודדת את הילדים להשקיע ולקבל ציונים טובים של מעל 85-90. מעניין איך יהיו הציונים שלהם פה…

סימון הכיתות במערכת החינוך ההולנדית

איך נקראות הכיתות פה בהולנד?
אנחנו רגילים לאותיות הא-ב, נכון? כיתה א' , ב' ג' אז פה זה במספרים…

בכיתה 1,2 זה הגן שאנחנו מכירים. פה זה נקרא בית ספר יסודי.

בכיתה 3 (Groep 3*) הילדים יושבים ליד שולחן, מקבלים מטלות וכו' זו הכיתה המקבילה לכיתה א'
כיתה 4 (Groep 4) מקבילה לכיתה ב'

כיתה 5 (Groep 5) מקבילה לכיתה ג'

כיתה 6 (Groep 6) מקבילה לכיתה ד'

כיתה 7 (Groep 7) מקבילה לכיתה ה'

כיתה 8 (Groep 8) מקבילה לכיתה ו'.  
בשנה זו מתקיים המבחן הגורלי ה CITO אשר יקבע רבות לגבי הרמה האקדמית של הילד.ה.

סימון הכיתות משתנה בתיכון:
הכיתה הראשונה בתיכון (Groep 1) מקבילה לכיתה ז' ונקראת גם Brugklaas ומשמעותה "שנת מעבר/גשר". בשנה זו בית הספר לומד להכיר את הילדים והילדים מבחינתם מתרגלים להתנהלות השונה ולאתגרים האקדמיים בתיכון.
בסוף שנה זו מחליטים לאיזה מסלול להמשיך. יש בתי ספר שמציעים שנתיים של תקופת מעבר, ואז ההחלטה יותר מדוייקת לילד.ה ובכך המשקל של המבחן שעשו בכיתה 8 מצטמצם.

כיתה 2 (Groep 2)- מקבילה לכיתה ח'
כיתה 3 (Groep 3)- מקבילה לכיתה ט'
כיתה 4 (Groep 4)- מקבילה לכיתה י' בשנה זו מסיימים את המסלול המקצועי – כמחצית מבני הנוער בהולנד בוחרים במסלול זה!
כיתה 5 (Groep 5)- מקבילה לכיתה יא' בשנה זו מסיימים את המסלול של התיכון הכללי.
כיתה 6 (Groep 6)- מקבילה לכיתה יב' בשנה זו מסיימים את המסלול של התיכון הקדם אוניברסיטאי.

* הוגים את המילה חרופ עם שורוק בוו, לא גרופ

אלה שמות ורמות גמר הלימודים במערכת החינוך ההולנדית:

VMBO תיכון תיכוני קדם מקצועי– סיום בגיל 16


HAVO תיכון כללי– סיום בגיל 17


VWO תיכון קדם אוניברסיטאי – סיום בגיל 18

לכל רמת גמר יש תתי רמות וסוגים שונים של תעודות גם בשל הבחירה שניתנת לתלמידים להתעמק במקצועות שונים. לא אלאה אתכם בפרטים האלה בשלב הזה.

ילדים בבית ספר יסודי במערכת החינוך ההולנדית

בית ספר יהודי באמסטרדם

* שיבוץ הילדים לבתי הספר היסודיים מתבצע לפי המיקוד של כתובת המגורים. הסיכוי להשתבץ לבית ספר רחוק – קטן יותר. נכון להיום באמסטלפיין יש רשימות המתנה די ארוכות להכנס לבתי ספר יסודיים. באם תרשמו את ילדכם לבתי ספר המוגדרים מיוחדים (צאו מהסטיגמה בבקשה…) אז אין חשיבות למיקוד.

* חשוב לדעת שבנושא התיעצות לגבי השיבוץ וההתאמה לבתי ספר יסודיים יש בעיריית אמסטלפיין מחלקה שתתן לכם את השירות הזה (אני מניחה שגם באמסטרדם יש ). תוכלו לפנות לגב' מקסים בעירייה ולהתיעץ איתה.
סביר להניח שילדכם הצעירים יוכלו לרכוש את השפה ולהשתלב בבית ספר ציבורי רגיל או אם תעדיפו יש את בית הספר ראש פינה שבאמסטרדם.

* ראש פינה הוא בית הספר היסודי של הקהילה היהודית באמסטרדם.
בית הספר צמוד לתיכון מיימונידס והלימודים בו בצביון יהודי ובהולנדית. רבים מהילדים שלומדים בראש פינה ממשיכים יחד למיימונידס.

* באם ילדכם בגיל גן או יסודי, אני ממליצה בחום לקרוא את הכתבה המצויינת:"המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד" שפורסמה בדאצ'טאון (מאת ליהי אנגלסמן כתבת החינוך), שם ליהי מפרטת עוד על שיטות החינוך המקובלות פה, מה כדאי לבדוק, על שיטת הלוטו ועוד. 

-תודה ל"חברה הטלפונית" על היעוץ לפוסט זה-

חלק שני

השיקולים שלנו בבחירת בית ספר לילדינו

שיקולים בבחירת בית ספר באמסטרדם

מערכת השיקולים שאני תכף אפרט נכונה למשפחות חילוניות או מסורתיות שעברו לא מזמן או שעומדות לעבור להולנד.
ולמה אליהם בעיקר מכוון הפוסט?
כי ילדים "ותיקים" שכבר לומדים במערכת החינוך ההולנדית, עוברים את המבחן הגדול (ה CITO )  בכיתה ו' (כיתה 8) ככל הילדים ההולנדים. הם שולטים בשפה ההולנדית ולפי רמתם האקדמאית וכשרונות נוספים, יבחרו ללמוד בבית ספר תיכון הולנדי כזה או אחר (יש המון סוגים), המכוון לאחת משלוש רמות הלימוד:

VMBO/ HAVO / VWO 

השיקולים שיפורטו בהמשך הם אישיים והתאימו למשפחה שלנו בשל הנסיבות שלנו (גילאי הילדים, אזור המגורים ועוד).
שימו לב שלא לכל משפחה השיקולים דומים אז תפעילו שיקול דעת פה.

אה, ולא סידרתי בהכרח לפי הסדר.

שיקולים חברתיים- איפה יתאקלמו הילדים טוב יותר?

שיקולי שפה - באיזו שפה ילמדו הילדים?

שיקולים כלכליים -מה העלות של שנת לימודים ?

להלן הפירוט:

שיקולים חברתיים- איפה יתאקלמו הילדים
טוב יותר
?

הילדים שלנו מגיעים להולנד בגיל ההתבגרות (12,+12+, 14+) ומכיוון שכך הנושא החברתי וההשתלבות חשובים מאוד. חשוב לנו ש"הנחיתה" שלהם תהיה רכה ככל שניתן. 

אנו מקווים שלמרות הזעזוע של המעבר והניתוק מכל מה ומי שמוכר וידוע, התרבות החדשה והשונה, הילדים שלנו יצליחו לרכוש חברים מקומיים, ללמוד ולהצליח ובאופן כללי שלא יסבלו יותר מדי…

חשבנו על כך, שהילדים המקסימים שלנו הם בוגרים יחסית לרוב הילדים שבדרך כלל עושים רילוקיישן ולכן רכישת השפה וההתאקלמות החברתית תארך זמן רב יותר.
כמו שאני רואה את הדברים, ישנה חלוקה גסה לשלושה סוגי בתי ספר ששקלתי: בית ספר בינלאומי (יש כמה בתי ספר כאלה באזור אמסטרדם- אמסטלפיין), בית ספר ציבורי (מגוון רחב של בתי ספר מן הסתם) ובית ספר יהודי (יש אחד כזה באזור- בדרום אמסטרדם ושמו "מיימונידס" על שם הרמב"ם) 

בית ספר בינלאומי
מהבחינה החברתית, בית ספר בינלאומי ירד מהפרק בשל האתגר הכפול והמכופל במפגש עם בני נוער מכל העולם דוברי שפות שונות. אמנם זה מגניב, פותח אופקים ויוצר חברויות מדהימות ובלתי אפשריות להכיר בני נוער מכל העולם, נכון. אבל מעבר לקשיי תקשורת ותרבות מהותיים שצפויים, השיקול העיקרי שהשפיע פה הוא ההבנה שמחברים בבית הספר הבינלאומי נפרדים יותר.
למה, אתם שואלים? בבתי הספר האלו לומדים ילדים של אנשי קריירה שבאו להולנד למספר שנים בלבד. הפרידות צפויות מצד החברים שחוזרים לארץ המקור שלהם, או שעוברים ללוקיישן חדש. תחשבו שעד שכבר מוצאים חברים טובים, מגלים שבעצם הם עוזבים… אני מעדיפה לחסוך את עוגמת הנפש הזו מהילדים אם ניתן.

 

בית ספר ציבורי ירד מהפרק גם הוא בהקשר החברתי. אחרי כשנה וחצי של לימודים המתמקדים בעיקר בלימודי השפה ההולנדית ואוריינטציה תרבותית בבית ספר מיוחד לזרים שנטמעים בהולנד (כמו DENISE), הילדים אמורים להשתלב בתיכון ציבורי הולנדי רגיל.
שוב עולה עניין הפרידה הצפויה והידועה מחברים שרכשו בבית הספר. בעצם עוד מעבר שהם יצטרכו לעבור. חבל לא?

 

בבית ספר היהודי מיימונידס ישנו שילוב של בני נוער הולנדים שבאים ממשפחות יהודיות (לא בהכרח דוברי עברית) וכן בני נוער שהגיעו מישראל לא מזמן.
אנחנו מבינים שהמנטליות בבית ספר כזה תהיה קצת יותר קרובה למה שמוכר לנו. 

במיימונידס ישנם שיעורי עברית במערכת (שמלמדים בהם עברית מאוד בסיסית, ולכן הילדים פטורים מהם) יש שיעורי יהדות (לא מחזירים אף אחד בתשובה אל חשש, פשוט מכירים להם את ערכי היהדות – זה לא שיעור תנ"ך אפילו) ויש אוריינטציה לחגים ולקשר עם ישראל ועם הקהילה היהודית בהולנד. 

בסוף השבוע חלק מהילדים נפגשים גם בפעילות בתנועת ה"צופים" (בעברית) או בתנועת ה"בונים" (בהולנדית).

בית הספר השש שנתי קטן (פחות מ200 תלמידים). הצוות נחוש לעזור לתלמידים שבאים מבחוץ (אנחנו – דא!) ללמוד הולנדית בעיקר בשנה הראשונה, ובמקביל להצטרף לכיתת בני גילם בשיעורים שאפשר. מיימונידס מאפשר לאחר תקופת ההסתגלות שנמשכת שנה – שנתיים לבחור באחד משלושת מסלולי הגמר. ועוד פרט חשוב לפולניה שכמוני… בית הספר נחשב בית ספר איכותי ובעל הישגים מצויינים! 

חברים בבית ספר יהודי באמסטרדם

שיקול נוסף:

שיקולי שפה – באיזו שפה ילמדו הילדים? 

גיל הילדים והיכולות האישיות שלהם השפיעו על ההחלטה. 

לימודים ובגרות בשפה העברית

ניתן לבחור באפשרות זו ולהשלים בגרות ישראלית מלאה אקסטרנית.
אבל… צריך ללמוד לבד ובמקביל ללמידה בבית ספר מקומי, כלומר בכל מקרה צריך לבחור וללמוד בבית ספר הולנדי כזה או אחר, ולכן החלטה לגשת לאקסטרני לא פוטרת את הבחירה בבית ספר כלשהו. המבחנים עצמם נערכים בשגרירות אחרי הרשמה ותיאום מסודר. בית הספר היהודי לא קשור בשום דרך למשרד החינוך הישראלי, אז הם לא מלמדים לבגרויות הישראליות. מבאס אבל זה מה יש.

במידה ומחליטים לבחור בנתיב זה רצוי שתדעו כי יש בנתיב זה מגבלות כאלה ואחרות לגבי מקצועות הבחירה וכן אין ציונים פנימיים. הדרך הזו נראית לנו בשלב זה מסורבלת ולא פשוטה בכלל אבל אפשרית.

לימודים בשפה האנגלית (שאותה הילדים מכירים ברמה טובה למדי ממשחקי המחשב ומיוטיוב), הם גם אפשרות שאותה ניתן לממש אם בוחרים ללמוד בבית ספר בינלאומי. לימודים כאלו יהיו קשים מלימודי עברית מן הסתם. גם בגלל שהתעודה שנכספת בבית ספר כזה נחשבת מאוד קשה להשגה. בסטנדרטים בינלאומיים אתם יודעים… כמו שציינתי יש תיכוני םשבהם יש אפשרות ללמוד כשליש-חצי מהלימודים באנגלית והשאר לימודים בהולנדית. המסלול הזה לא נועד למי שלא שולטים בהולנדית.

לימודים בשפה ההולנדית הם מאתגרים מאוד בהיותה שפה זרה לחלוטין. מצד שני, נהיה מוקפים בכל מקום סביבנו בשפה ההולנדית. זו השפה שהילדים צריכים להכיר היטב anyway. ולכן החלטנו לנסות להתמודד עם הלימודים בהולנדית למרות הקושי.

בבית הספר מיימודנידס הילדים ילמדו בהולנדית. בשל חברת הילדים שחלקם דוברים עברית, בשל התמיכה שמציע מיימונידס לילדים ישראלים בלימודי השפה ובשילוב הדרגתי ובשל התמיכה החברתית (שאני מקווה מאוד שתהיה) אני מקווה שהילדים יצליחו להשתלב בלימודים בהולנדית. 

איך אומרים פה  – Succes!

ללמוד בשפה עברית אנגלית הולנדית

שיקולים כלכליים- מה העלות של שנת לימודים?

זהו שיקול ממש מהותי מבחינתנו.
ההוצאה מבחינתנו עבור לימודים לילדים היא תשלום שנתי כפול שלוש מן הסתם.

מי מכם שמקום עבודתו מממן בית ספר בינלאומי יפה מאוד! יצא לכם טוב! השיקול הכלכלי כנראה לא יעניין אתכם.

בית ספר בינלאומי– ישנם מספר בתי ספר בינלאומיים. אתיחס כאן רק לאזור אמסטרדם אבל יש יותר. חלקם מגיל יסודי ועד סיום התיכון. חלקם מסובסדים על ידי ממשלת הולנד וחלקם פרטיים לגמרי והעלות בהתאם: 5,000 – 30,000  יורו לילד לשנת לימודים (כן, כן תשבו בבקשה. תכפילו כמעט בארבע – ים כסף! נכון?)

אציין כאן כמה מבתי הספר הבינלאומיים שיש בסביבה: 

בית ספר ציבורי הולנדי
בבתי ספר ציבוריים הלימודים הם חינם בעיקרון למעט תשלומים שבית הספר מבקש להוצאות כאלה ואחרות. יש מגוון בתי ספר תיכוניים בסביבה אבל כשהשפה אינה שגורה, יש לשקול את Denise בית הספר הזה מתמקד בלימודי הולנדית למהגרים ובדרך כלל משמש לתקופת ביניים (225-425 יורו לשנה)

בית ספר היהודי מיימונידס
מיימונידס הינו בית ספר פרטי מיוחד (כי הוא נחשב דתי- יהודי , זה מיוחד פה, זוכרים?) והוא מסובסד. המחיר הוא כ 1200 יורו לשנה בשל הוצאות רגילות+הוצאות ביטחון. איזה באסה… כשתגיעו לבית הספר תראו שהוא סגור בגדר גבוהה ויש אבטחה גלויה וסמויה,מצלמות מסביב וסיור שיוצא מדי פעם.  

בית ספר יהודי, בית ספר ציבורי, בית ספר בינלאומי יקר

חלק שלישי

חומר קריאה נוסף אודות מערכת החינוך ההולנדית:

  1. המדריך המלא לבתי הספר העל-יסודיים בהולנד – דאצ'טאון
  2. פודקסט "פרסונה" על מערכת החינוך בהולנד – קטע של כ 20 דקות בעברית עם הסבר בהיר על מערכת החינוך ההולנדית בעקבות ביקור של משלחת ישראלית חינוכית פה בהולנד.
  3. 9 דברים שהופכים את הולנד לכוכבת חינוך – כתבה מעניינת ב"הגיע זמן חינוך".
  4. Dutch Education Group (from Amsterdam Mamas – זוהי קבוצת פייסבוק (מוגדרת כפרטית, אתן מוזמנות להצטרף).
    אני בטוחה שיש עוד מקורות מידע שרלוונטים להורים המבולבלים. אשמח שתעדכנו אותי כאן בתגובות ואעדכן את הפוסט במידת הצורך.

אז, נכון להיום, ספטמבר 2021 שלושת הילדים שלנו מגיעים לבית הספר מיימונידס !

נבנתה להם מערכת מיוחדת (תודה לזירה!) הבנויה משעות שהם לומדים עם הכיתה הרגילה (חשבון, אנגלית, התעמלות, יהדות, העשרה) ושעות שהם לומדים בקבוצה קטנה של דוברי עברית ומלמדים אותם הולנדית, הסטוריה, גאוגרפיה וצרפתית.
הלימודים מלווים בעבודה עם לפ טופ אישי, באתרים יעודיים ובספרי לימוד ומחברות.

אני מנצלת הזדמנות חגיגית זו ומאחלת לילדי שלי ולכל הילדים שמשתלבים ומתמודדים כעת עם בית ספר חדש, שפה חדשה : שנה טובה! שנה של סקרנות וסבלנות, שנה של התמודדות עם אתגרים, שנה של חברויות וחוויות, שנה בה ניפול, ונקום חזקים יותר ! שנה של התקדמות והצלחות! יישכוייח!

התחלה חדשה בבית ספר יהודי

בפוסט הזה אני מנסה להציג פה כפי הבנתי. נכון להיום.

אין לי כל טענה או כוונה לפגוע חלילה במישהו.

אני בהחלט הייתי שמחה שנאמץ כמה מהשגרות פה.

אם נפלו אי דיוקים בכתוב בפוסט הזה, אשמח שתשלחו לי תיקון ואברר שנית. 

התמונה בראש הפוסט באדיבות 
School vector created by gstudioimagen – www.freepik.com

3 מחשבות על “בית ספר יהודי באמסטרדם”

  1. הי אפרת, כמה חידודים קטנים.
    אז בתיכון לא קוראים לקבוצה גרופ 1 כמו ביסודי אלא הקבוצה הראשונה / השנה הראשונה eerste jaar/ eerste groep
    וככה הלאה – גרופ 1 , 2 וכד זה רק ביסודי.
    מבחני סיטו מתחילים מכיתה 2 שזה בעצם מקבילה לגן חובה בישראל או לחטיבה צעירה, וממשכים כל שנות יסודי והם מבחנים כלל ארציים (אם תרצי מקבילים למבחנים של משרד החינוך). אולם מכיתה 6 (כיתה ד ) יש להם יותר משקל. מה שהכי חשוב זה הבנת הנקרא בהולנדית וחשבון שזה 2 מתוך 4 או 5 מבחנים שיש. אנגלית היא לא אחד מהנושאים החשובים ביסודי. ליהי אנגלסמן מדאצטאון כתבה בהרחבה על יסודי ותיכונים ולדעתי אכן מומלץ להעזר בידע ובניסיון שלה כאשת מקצוע. המון בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

up
דילוג לתוכן