מערכת החינוך ההולנדית שונה בהרבה מובנים ממערכת החינוך הישראלית. זה אמנם מוזר שלא כולם לומדים כמונו אבל ככה זה בעולם הגדול. יש שיטות שונות אתם יודעים.
כשאתם מתעניינים במגורים בהולנד כמשפחה עם ילדים כדאי שתבינו מה קורה פה מבחינת מערכת החינוך ההולנדית. כתבתי לכם כאן כמה נקודות עקרוניות של שוני בין שתי המערכות. תהיו בטוחים שיש עוד הרבה הבדלים
*ילדים מתחילים בית ספר יסודי בגיל 4 (כיתה 1\ Groep1) למרות שלפי חוק חינוך חובה ההולנדי הם מחוייבים להתחיל עד גיל 5.
זה נכון לעיריית אמסטרדם. בערים אחרות יתכנו הבדלים.
הילדים הצעירים האלה אמנם נהנים מפעילות של גן אך המתחם של ה"גן" שלהם בגילאים האלה הוא בתוך בית הספר.
* המעבר בין בית ספר יסודי לתיכון הוא חד מאוד! בבית ספר יסודי אין צורך להביא ציוד לימודי, אין שיעורים ואין מבחנים בעיקרון (למעט ה CITO). החל מכיתה 9 יש צורך בציוד לימודי, מטלות, והרבה מבחנים שימו לב!
* מבחן ה CITO הוא בעצם סדרת מבחנים ארציים שנחשבים משמעותיים ביותר בסוף כיתה 7 ובאמצע כיתה 8. לפי ניתוח ההישגים של התלמיד.ה במבחן בית הספר ימליץ על הרמה האקדמית של התלמיד.ה להמשך הלימודים התיכוניים . ההחלטה משמעותית ביותר משום שיש 3 רמות עיקריות.
* בית ספר דו שפתי– יש בתי ספר תיכוניים שהלימודים בהם חלקם בהולנדית וחלקם באנגלית. זה לכאורה פתרון נפלא ללמוד פחות בהולנדית ויותר באנגלית, אבל מבחני "הבגרות" הם בהולנדית בלבד. כך, שיש צורך בשליטה ממש מעולה בשפה בכל מקרה.
* עולים כיתה? לא בטוח! בבתי הספר ההולנדים מקובל להשאיר תלמידים כיתה באם לא עמדו בדרישות האקדמיות של שנת הלימודים. אסור להכשל במקצועות הליבה שהם : הולנדית, אנגלית ומתמטיקה.
אם ממוצע הציונים בשלושה מקצועות אחרים הוא נכשל, התלמיד.ה כנראה ישאר כיתה. וזה קורה לא מעט.
לבתי ספר יש חופש לקבוע רף שונה להחלטה הזו.
* סקאלת הציונים המקובלת בישראל היא בין 0 ל 100. בהולנד הסקאלה היא בין 0 ל 10. המורים נוטים לא לעגל למעלה (במילים אחרות לא נדיבים בציונים "טובים", משמע- מכסחים בציונים !) ונאמר לי מכמה אמהות שלקבל 6-7 זה ממש מספיק! כלומר תלמיד.ה יקבל 5.6 ויהיה מרוצה שהוא ידע מספיק כדי לעבור. הרעיון הכללי הוא שגם בינוני, שעומד במטלות שלו זה בסדר גמור. אין "דחף למצויינות" באוויר.
אני באופן אישי מעודדת את הילדים להשקיע ולקבל ציונים טובים של מעל 85-90. מעניין איך יהיו הציונים שלהם פה…
הי אפרת, כמה חידודים קטנים.
אז בתיכון לא קוראים לקבוצה גרופ 1 כמו ביסודי אלא הקבוצה הראשונה / השנה הראשונה eerste jaar/ eerste groep
וככה הלאה – גרופ 1 , 2 וכד זה רק ביסודי.
מבחני סיטו מתחילים מכיתה 2 שזה בעצם מקבילה לגן חובה בישראל או לחטיבה צעירה, וממשכים כל שנות יסודי והם מבחנים כלל ארציים (אם תרצי מקבילים למבחנים של משרד החינוך). אולם מכיתה 6 (כיתה ד ) יש להם יותר משקל. מה שהכי חשוב זה הבנת הנקרא בהולנדית וחשבון שזה 2 מתוך 4 או 5 מבחנים שיש. אנגלית היא לא אחד מהנושאים החשובים ביסודי. ליהי אנגלסמן מדאצטאון כתבה בהרחבה על יסודי ותיכונים ולדעתי אכן מומלץ להעזר בידע ובניסיון שלה כאשת מקצוע. המון בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה.
תודה רבה מיטל על החידודים : )
הבנתי שבחלק מבתי הספר התיכוניים הכיתות נקראות גם klas
פוסט מעולה ומקיף, ממש מקנאה באומץ הזה לארוז הכל ולעבור למדינה אחרת עם ילדים 💝