שנתיים בהולנד בצל מהפכה בישראל
בלי ששמתי לב חלפו להן שנתיים למעבר שלנו להולנד. עקב המאורע החגיגי החלטתי לכתוב פוסט שונה, רוחבי על שלושה דברים משמעותיים בחיים שלנו פה. בגלל שהמהפכה המשטרית קורית בימים אלה אתייחס גם למחשבות ולתחושות שלי בימים אלה כשאני בהולנד האביבית.
בפוסט הזה תמצאו תיאור מצב של 3 עניינים שמעסיקים אותי בתקופה האחרונה – שנתיים לחיים בהולנד:
ובעולם מקביל…
כמו שכולנו שמנו לב, זו תקופה ממש חריגה. גרועה במיוחד בישראל. שיהיה ברור, מה שקורה בישראל נוגע אלינו מאוד והופך לנו את הבטן למרות שאנחנו חיים בהולנד כבר שנתיים.
פתאום מצאתי את עצמי במצב לא נעים שבו אי אפשר לשאול את חברים והמשפחה מה נשמע? כי התשובה היא – רע! אז מצאתי את עצמי די מתרחקת כי אני לא מחפשת להכאיב לאף אחד.
ועוד מחשבה עולה בראשי וגורמת לי להשתהות עוד קצת: בטח הם חושבים- היא עזבה את הארץ מה איכפת לה בכלל? איך היא מביעה עמדה ומתערבת?
עם החלק הימני של המשפחה, שאהוב עלי מאוד אבל אנחנו מאוד חלוקים בדעתנו, צימצמתי את התקשורת כי לריב אני לא רוצה. לדבר בלי לדבר על מה שקורה זה ממש מוזר בימים של הפיכה משטרית.
אם מעניין אתכם לקפוץ ישירות למחשבות אודות חיים בהולנד בצל הפיכה משטרית בישראל לחצו כאן.
הילדים במערכת החינוך ההולנדית - איך הולך להם?
רבים שואלים אותי איך מתאקלמים הילדים ואני שמחה להשיב כי במקרה של משפחתנו, העניינים עוברים די חלק (טפו!). אני מסייגת משום שלא כך הדבר בכל משפחה של מתבגרים שעוברים רילוקיישן וחשוב שתעשו את החשיבה וההכנות הנדרשות עם הנוער הצעיר שלכם אם אתם מתכננים מעבר למדינה אחרת.
מה קורה בפועל?
הילדים מרגישים שייכים לבית הספר מיימונידס ולכיתה שלהם. נועה ושי בכיתה 2 (חטיבה צעירה Havo/Vwo) וטום בכיתה 4 (Vwo לומד במסלול של המדעים המדוייקים – מתמטיקה, כימיה פיזיקה ביולוגיה OMG).
לצד קיטורים על מבחן זה או אחר משתרבבים לדברים שלהם גם מילות פרגון מדי פעם (טוב, אלה מתבגרים כן, לא מפרגנים לרוב בפה מלא, אבל רוח הדברים ברורה לי) למורה זה או אחר או למשימה שמלהיבה אותם – כן ! כן!
ואני כמורה שמחה מאוד לדעת כי הילדים מקבלים משימות עם אפשרויות בחירה ומחוון מסודר להפליא.
ישנם מורים שמארגנים בצורה ברורה את החומר הנלמד במצגות כולל סימונים לגבי מה התלמידים צריכים להעתיק ומה לא. שיטה זו המצמצמת את אי הודאות, מוערכת מאוד אצל החבורה שלי.
שיטת הלימוד מכוונת ללמידה עצמית ולמרות הקושי שיש בעשיית המטלות, מגלים דברים שלא ידענו. טדה!
בשלב זה, הילדים משולבים עם הכיתה שלהם כמעט לגמרי. אמנם הם פטורים משיעורי עברית (Modern Hebrews) ומשיעורי הולנדית עם הכיתה (טוב, הם ממש לא ברמה של הכיתה בהולנדית).
בגלל שטום נועה ושי הגיעו בגיל מבוגר יחסית להולנד, בית הספר פטר אותם מלימודי צרפתית וגרמנית שחבריהם בכיתה לומדים.
השנה היא שנה מאוד משמעותית מבחינה אקדמית גם לשי ונועה: הם מתמודדים עם שיעורים עם כיתתם בשפה ההולנדית ועם מבחנים בשפה ההולנדית. את התשובות למבחנים הם כמעט תמיד כותבים באנגלית למעט מושגים בהולנדית שחיוניים לתשובה.
בהחלט חוויה מאתגרת!
העובדה שטום, נועה ושי הם תלמידים מאוד חזקים עם תפיסה טובה (היו בכיתת מופ"ת בארץ), עוזרת להם מאוד בהתמודדות עם האתגרים האקדמים פה.
עוד דבר שאקוטי מאוד בהתמודדות המוצלחת עד כה, היא התמיכה שהילדים מקבלים מניקול המורה שמלמדת אותם הולנדית. בעצם, ניקול עובדת איתם השנה על המטלות שיש להם בהולנדית ומנגישה להם את החומר ככל יכלתה. בהזדמנות זאת נאמר לך תודה רבה, אין כמוך!
אם אתם רוצים לדעת עוד על בית הספר היהודי באמסטדרם, כתבתי עליו גם בפוסט בית ספר יהודי באמסטרדם וראיתי שהייתה כתבה נחמדה מאוד גם בדאצ'טאון על בית הספר. קישור לכתבה תמצאו פה
קניית בית בהולנד
טוב, קניית בית זה באופן טבעי עניין ענק ומלחיץ מאוד!
זה דבר ענק גם כשעושים זאת בישראל כמובן, אך אחת כמה וכמה כשמדובר ברכישת נדל"ן בארץ אחרת, הולנד במקרה שלנו.
אייזנברג ואני כבר רכשנו נדל"ן בארץ, אבל פה הכל שונה, שלא נדבר על השפה ההולנדית שהיא עוד זרה לנו כמעט לגמרי.
היינו צריכים להבין איך הולך תהליך רכישת בית ואת האומץ ממש ללכת על זה כבית למגורים וכהשקעה עתידית.
לטובת הקוראים אחלק את הפעולות לכמה נקודות חשובות בעיני:
1.זיהוי נכסים מתאימים מבחינת מיקום
לוקיישן לוקיישן לוקיישן!
לאחר תקופה שחיינו באמסטלפיין (העיר רחבת ידיים), הבנו מה חשוב לנו בלוקיישן הרצוי ובאיזה שכונות אנחנו מחפשים.
בגלל שהילדים כזכור לומדים במיימונידס – בית הספר היהודי, היה לנו חשוב מאוד שהם יוכלו ברכיבה לא ארוכה להגיע לבית הספר בצורה עצמאית בלי להיות מותשים או מתוסכלים מהעניין.
אז בדקנו והחלטנו מה השכונות הרצויות שמתאימות לנו.
מבחינתנו, השכונות שרלוונטיות לרכישת בית באמסטלפיין מבחינת קרבה לבית הספר הן:
Kostverloren – בה אנחנו גרים
Bankras
Uilenstede
Kronenburg
Randwijk
Elsrijk
2. זיהוי נכסים מתאימים מבחינת תצורת הבית
לפני שנתיים הדבר שניסינו להמנע ממנו היה מדרגות בבית (Trap) כי המדרגות בבתים ההולנדים תלולות ביותר. הבית שגרנו בו קודם היה רק בן 2 קומות עם מדרגות נוחות (לא ספירליות). זו היא תצורה די נדירה וגם בתים חד קומתיים בגודל שמתאים למשפחה כשלנו (5 נפשות) הם נדירים.
הבנו שאנחנו צריכים ללכת על ה"שטאנץ" ההולנדי הנפוץ. היינו, בית שורתי (Rijtjeshuis) בן 3 קומות ומדרגות תלולות.
עניין מאוד חשוב הינו גם חלוקת החדרים בבית כך שלכל ילד יהיה חדר בגודל סביר וכן שיהיו 2 חדרי מקלחת!
אז חפרנו במשך זמן על אתר הנדל"ן העיקרי בהולנד שנקרא פונדה – Funda (קישור בהמשך)
זיהינו נכס מתאים בפונדה מה עכשיו?
3. יצירת קשר עם משרד תיווך
תאום ביקור – כאן נכנסים משרדי התיווך לפעולה. פונים בהקדם למשרד התיווך שמפרסם את הבית ומבקשים לתאם ביקור בבית. מקבלים מועד מדוייק להגעה לסיבוב בנכס המיועד.
באותו ביקור בעלי הבית לא נמצאים והבית מצוחצח ומדוגם.
במקרה שלנו, המתווכת עשתה לנו סיבוב בבית תוך מתן פרטים טכניים ככל שביקשנו. הופ, לאחר כעשרים דקות המתעניינים הבאים כבר בדלת אז שלום שלום.
בידינג – לרוב זו השיטה שבוחרים בה המוכרים:
לאחר הביקור מקבלים מייל ובו מצויינים תאריך ושעה להגשת ההצעה היחידה שלכם לקנית הבית שלכם בהולנד (אם רוצים). האם אתם מציעים את הסכום הרשום במודעה? יותר או פחות? ובכמה? זאת החלטה (גורלית) שלכם ואותה תשלחו למשרד התיווך.
באותו המועד משרד התיווך "אוסף" את ההצעות שהתקבלו. בשיתוף עם בעלי הבית מחליטים אם יש הצעה מתאימה או לא. אם הצעתכם הייתה הכי גבוהה עם תנאים מינימלים – זכיתם!
הקאצ' הוא שאין לכם כקונים פוטנציאלים שום מידע לגבי גובה ההצעות האחרות שיש (אם יש בכלל) ולכן קורה לא פעם שמציעים הצעות שאינן מתקבלות שוב ושוב. תהיו מוכנים נפשית לתהליך מורט עצבים!
שמנו לב שבניגוד למתווכים בארץ, פה המתווכים הם גורם מאוד משמעותית ומקצועי. הם מלווים את העיסקה של רכישת בית בהולנד עד לחתימה הסופית אצל נוטריון. וכן, כמו ישראלים טובים ולא פראיירים כמובן שניסינו לרחרח אצל המתווכים לגבי המספרים שהוצעו בבתים שהצענו עליהם הצעה שלא התקבלה…לא יצא מזה כלום.
קישור לאתר הפופולרי לרכישת בית בהולנד: Funda
4. מימון לרכישת בית
כבר במעמד הבידינג אתם אמורים לציין באותו מייל למשרד התיווך איך אתם מגייסים את הכסף? אם זה הון עצמי, יש לציין זאת.
אם אתם מתכננים לקחת משכנתא (hypotheek), עליכם להגיע מוכנים. כוונתי היא שטרם ההצעה עליכם להתיעץ עם "יועץ משכנתאות" (Hypotheek adviseur) שבודק עבורכם מה הסכום המקסימלי שתוכלו לקבל כמשכנתא. הבדיקה למשכנתא לקנית בית בהולנד לוקחת בחשבון כמובן את הסטטוס שלכם ואת ההכנסות שלכם. הבדיקה של יועץ המשכנתאות מתבצעת במערכת פנימית מול הבנקים השונים והיא רשמית. ממליצה לא לעגל פינות בעניין הזה ולקבל את הנתון בצורה מקצועית ואמינה.
כך, כשאתם פונים למתווך ומציינים סכום מסויים שתקחו משכנתא אם תיסגר העיסקה, סכום זה כבר אמור להיות מאושר טנטטיבית על ידי יועץ המשכנתאות שלכם. המעמד של החלק הזה בהצעה שאתם מגישים מכונה "תנאים".
5. עוברים דירה!
איזו התרגשות איזו שמחה! אבל כמה בלאגן הא?
רוב ידידינו שעוברים דירה משכירים חברת הובלות בנוהל הרגיל.
המעבר שלנו היה הכי מוזר וצ'יל שראיתם! למה? כי העברנו את הבית במו ידינו עם פחות מ 15 קרטונים גדולים (ותודה לרוני שמסרה לנו את הקרטונים המושלמים!).
היתרון הגדול בדרך הזו היה שלא הייתי צריכה לארוז שבועות קודם ולא לפרוק שבועות אחר כך!
גריי החתולה עוברת דירה
ומה עם גריי החתולה? ידענו שהיא תתאקלם נהדר!
היא כמובן הייתה קצת עצבנית כשראתה את ההתרוקנות של הבית. היא עברה דירה כמובן רק בלילה שגם אנחנו ישנו בבית. הכנו לגריי בבית החדש פינת שירותים ושמרנו את הבית סגור ליציאה בפניה. היא כמובן חקרה וטיילה די מהר בכל הבית ובגלל שהיה חורף היא לא מיהרה לרצות לצאת. למה לה בעצם?
אחרי מספר ימים היא התחילה להציק.
ידעתי שזה יגיע!
חיברנו עליה את רצועת החתולים שהשאלנו מהשכנים ההולנדים (מהבית הקודם). נחשו מה ? היא השתחררה מהרצועה כל כך מהר למרות שהרצועה הייתה הדוקה עליה והיה ממש סיוט לרתום אותה! אז בנוהל שאנחנו כבר יודעים, פשוט עקבנו על החתולה בטיול שלה. (כן כן זה די משעשע לראות חתולה לוקחת אנשים לטייל) באחת הפעמים, כשהילדים יצאו איתה לטייל היא כמובן נעלמה בחצרות השכנים. השכנים מצידם כשהבינו שיש פה חתולה חדשה ישר התחילו לדבר עם הילדים ולסייע ככל שניתן.
תוך כשבועיים מהמעבר, איינזברג התקין דלת חתולים (Huisdierluik) עם צ'יפ כדי לאפשר לגריי חופש תנועה שהיא כל כך רוצה. מהר מאוד היא למדה להכנס בדלת שלה,
העפנו את השירותים שלה והיא עכשיו באה והולכת כרצונה. הולכת לפגוש חתולים זרים…על החוויות של גריי ארשום במפורט בפוסט אחר.
10 פעולות שאיפשרו מעבר חסכוני עם 15 קרטונים!
הצלחנו לעשות את הלהטוט בצורה הבאה:
1. דאגנו לשבוע שלם "חפיפה" בין מועד קבלת המפתח של הבית החדש ופינוי הבית הישן והתגייסנו כולנו למשימה – לתת יד שצריך ולחיות עם אי נוחות בתקופת המעבר.
2. ידענו ששני הבתים באמסטלפיין, מרחק נסיעה של כמה דקות.
3. יש לנו רכב סטיישן שבו גם הכסאות מאחור מתקפלים לגמרי כלומר יש שטח העמסה גדול – עשינו נגלות רבות.
4. לא העברנו את כל הריהוט איתנו. חלק מהריהוט נמכר, חלק נמסר וחלק נשאר בבית הקודם.ספות, חלק מהארונות, מקרר, מדיח לא עברו איתנו.
חשבנו גם, אנחנו רק שנה+ בהולנד, כמה ציוד כבר יש לנו להעביר? חחח יותר מדי! אייזנברג בכל נסיעה שלו לארץ מביא עוד ועוד ציוד שהשארנו במחסן והבית מתמלא לו.
אם אתם חושבים על לארוז את הבית לתקופה ארוכה אתם מוזמנים להציץ בפוסט: לארוז את הבית.
5. אייזנברג ,חמסה עליו, בעל ידי זהב, הוא פירק רהיטים והרכיב אותם בבית החדש לאחר ההובלה.
6. בבית החדש חיכו לנו הרבה שטחי איכסון.
7. באחד מהימים של המעבר, השכרנו נגרר סגור בקלי קלות (בתחנת הדלק) ובו העמסנו חפצים גדולים ממש. עשינו נגלות בגשם בעזרתו של שי האלוף!
8. התוכנית הייתה לארוז בקרטונים ולמלא את הרכב ואז לפרוק את הקרטונים מיד בבית החדש. להמון דברים לא היה צריך בכלל קרטונים כי הם הונחו פשוט בעדינות ברכב. אכן כלום לא ניזוק או נשבר בהובלה המשפחתית הזו.
9. גילינו כי רהיטים מסויימים גדולים מדי לעלות לקומה ראשונה (שם נמצא הסלון- מטבח) ולקומה שניה (שם חדרי הילדים). לכן מפרקים את הרהיטים אם רק אפשר, מעלים בחלקים ומרכיבים אותם במקומם החדש.
כן, קראתם נכון. זו לא טעות. אנחנו גרים בבית "הפוך" (Drive in house) בית שהמטבח-סלון נמצא בקומה אחת מעל הקרקע וקומת מגורי הילדים (במקרה שלנו) נמצאת בקומה השניה. זו תצורה קצת מוזרה אבל יש לגמרי יתרון שמכל חלון רואים רחוק ולא רק את הגדר של החצר (במקרה הטוב)
10. את שולחן פינת האוכל, המקרר הנוסף שקנינו והספות שהזמנו (שהגיעו אחרי חודשיים!) נאלצנו להעלות מבחוץ ולהכניס אותם דרך המרפסת!
הכנסת הרהיטים מהמרפסת והחלונות היא התנהלות הולנדית נפוצה, בגלל גרם המדרגות הצר והתלול. בבתים הישנים ישנו בסמוך לגג מתקן המאפשר התקנה קלה של גלגלת. תסתכלו למעלה כשאתם משוטטים באמסטרדם בפעם הבאה.
מפה לשם אכן העברנו את עצמנו לבית שלנו. אז החל תהליך ההתמקמות והקניות הבלתי נגמרות כדי לשפצר כל מה שצריך.
גילנו כי אנחנו צריכים להמתין שבועות לוילונות שהזמנו לפי מידה (מזל שהיה חורף) גם לספות שבסופו של דבר הזמנו, היינו צריכים לחכות חודשיים! אבל הגיעו ספות מהממות והיה שווה לחכות : )
שמחנו לגלות כי בשורה שלנו וגם בשורה לידינו יש משפחות ישראלית/הולנדית ושגם השכנים ההולנדים שפגשנו נחמדים ממש!
גם החתול הג'ינגי' של השכנים שלנו, שמטייל הרבה בחוץ, קיבל את גריי שלנו בצורה חברית ולא התרגש ממנה כשהיא עשתה לו שרירים.
לא מזמן אחד מזוגות השכנים ההולנדים הזמינו אותנו ושכנים נוספים (כולל הזוג שממנו קנינו את הבית) למפגש שכנים עם אירוח למופת! זאת הייתה חוויה!
בגלל שיש עוד הרבה מה להסביר על ענייני רכישת בית אני מתכננת להקדיש לעניין פוסט יעודי. אשמח אם תכתבו לי על מה הייתם רוצים שאכתוב בנושא הזה.
יוצאת לנשום קצת תרבות בהולנד
מאז הגעתנו לפה, בפסח לפני שנתיים יצאתי לא מעט יחסית לעצמי, (מי שמכירים אותי יודעים שזה בכלל לא חוכמה! חחח)
הגענו בתקופת הקורונה והכל היה סגור ומסוגר, לא היה לאן ללכת תכל'ס. ולאט לאט החיים חזרו לעצמם ווואו! מה הולך פה! אני שמחה לחוות חווית שאקרא להן "תרבות" באופן כללי. אספר לכם על קצה המזלג על כמה ארועים מהשנה האחרונה
תערוכת ציורים של ורמיר – 28 מתוך 37 יצירות מאת יוהנס ורמיר שנאספו ממוזיאונים בכל רחבי העולם, הוצגו ברייקסמוזיאום (Rijksmuseum) באמסטרדם לתערוכה הגדולה ביותר של יצירתו של הצייר ההולנדי הידוע.
גודל האוסף הפך את הביקור הזה להזדמנות של פעם בחיים, ובהתאם ריבוי המבקרים בתערוכה.
בעבר קראתי את הספר שנכתב סביב היצירה המפורסמת של "נערה עם עגיל פנינה" שהוזכרה גם בפוסט מעשה בטוליפ ועגיל פנינה ורציתי גם אני לראות את היצירה המצויינת (והלא גדולה) הזו ויצירות נוספות של ורמיר.
יש לורמיר כמה יצירות בהחלט מענינות מה שמסביר גם את ריבוי האנשים בתערוכה ואת שעות הפתיחה המורחבות.התערוכה הייתה פתוחה עד 22:00 בחלק מהימים! כשהחנויות נסגרות ב18:00 כן?
מחיר: בהצגת כרטיס מוזאונים שילמתי 10 יורו בלבד.
נכון לעכשיו אפשר לראות את היצירות און ליין בלבד בקישור הזה
בית אנה פראנק – ביקרתי פה לפני שנים רבות, לפני השיפוץ והשינוי שעשו במתחם שהתרחב מאוד. אז עכשיו שאני "מקומית" החלטתי לחזור. המקום ממש השתנה, יש הבדל גדול ממה שזכרתי!
לכל מי שרוצה לבקר פה, מדובר באתר תיירות של ממש וכמובן שיש להזמין כרטיס די הרבה זמן מראש. כשמסתכלים סביב נראה שהמבקרים פה הם מבקרים מכל העולם, ממש לא רק יהודים.
למי שמדמיין ביקור בבית שנראה אוטנטי מתקופת מלחמת העולם אז לא, זה פחות העניין.
מתברר שבזמן המלחמה, הגרמנים רוקנו את בית המסתור מרהיטיו. אוטו פראנק (אביה של אנה) לא רצה להחזיר את הבית לקדמותו. אז בביקור בעצם מסתובבים בשתי קומות של חדרים ריקים מרהיטים.
אל חשש, ארון הספרים האותנטי שהסתיר את פתח הכניסה קיים גם קיים! בחדרים יש תמונות של החדרים כפי ששחוזרו בסרטים וכן כל מני טקסטים וסרטונים עם עדויות והסברים על השנתיים שבה אנה ומשפחתה התחבאו שם.
בקומת הקרקע, בסמוך ליציאה, תמצאו אזור שמתעד את הפרסומים הרבים ליומנה של אנה פראנק בשפות השונות ואת הסרטים שצולמו על הנערה המפורסמת המתה, ולצידו איך אפשר בלי- אזור המרצ' של המוזיאון.
שימו לב, המוזיאון אינו נגיש עקב הנסיבות. הכניסה חינם בכרטיס המוזאונים.
מסיבת טראנס – בעקבות חברה חובבת ריקודים, הגעתי לראשונה למסיבת טראנס בגילי המופלג! (שוב תודה קרני!) מה שהכי מצא חן בעינינו זה שהמסיבה היתה בין 14:00- 22:00 ככה שנסענו בתחבורה ציבורית הלוך חזור! הגענו בשעות הערב המוקדמות לאזור ליידספליין ונכנסנו למועדון שבו המסיבה הייתה בעיצומה.
הכרטיסים נרכשו מראש והמקום היה מלא ברוקדים מכל הגילאים. על ההתקרה הייתה פרוסה רשת שצבועה בצבעים זוהרים והאורות האולטרה סגולים יצר עם הרשת אווירה פסיכדלית משהו. הרוקדים לצידנו היו אנשים שמחים במגוון גילאים ומגוון לאומים – בהחלט גם מבוגרים פיזזו שם! הדיג'י נראה בשנות ה 60 שלו וניגן עם תקליטים! כמעט כל הרוקדים לבשו בגדים "רגילים" למרות שהיו כמה חבר'ה זרוקים במיוחד עם ראסטות ושרוואלים. בכל מקרה האווירה הייתה ממש נעימה וידידותית ואף אחד לא עשה שטויות 🙂
ערב פתיחת תערוכה לרגל יום האישה -הגענו למוזיאון הטרופי (Tropenmuseum) לארוע חגיגי לרגל פתיחת תערוכה בשם DIVAS במוזיאון.
המוזיאון עצמו מהמם ביופיו וכל סיבה להגיע לשם היא מבורכת. מבחינתנו זה היה סיבה למסיבה ליציאת בנות ליום האישה.
אפילו גילינו מוזיקה לריקודים (אמנם בסגנון הדיוות…) ובר עם משקה חינם בסוף הארוע!
תערוכת הדיוות מדגישה את ההשפעה האמנותית והחברתית העולמית של אייקונים נשיים של קולנוע ומוזיקה ערבית. הוא מתרכז בכוכבים כמו אום כולתום, אסמהן וזמרות נוספות. ידוע כי המוזיקה והסרטים של הדיוות מחברים אנשים ברחבי העולם.
אם מעניין אתכם, התערוכה פתוחה לקהל הרחב והמוזיאון עמו שווה ביקור.
בדקו על התערוכה פה בקישור
קונצרט חנוכה – בנר שמיני של חנוכה האחרון זכיתי להנות מקונצרט אמיתי שמתארגן מדי שנה על ידי יהודי הולנד (לא התקיים בתקופת הקורונה). הקונצרט התקיים במקום הכי פאנסי שיש! בקונצרטחברו (Concertgebouw) והחלק הכי מדהים הוא שהרפרטואר היה כולו על טהרת חנוכה ככה שיכלתי לזמזם ולזייף לי בכיף את כל השירים. הנגינה בוצעה במקצועיות רבה על ידי האנסמבל הקאמרי היהודי של אמסטרדם.
טרם הקונצרט הקהילה היהודית כיבדה את הקהל במשקה וסופגניה. היה ארוע מאוד מכובד ויהודי כזה שממנו נהניתי מאוד!
היו כמובן יציאות "תרבותיות" נוספות שבהן הייתי בשנתיים האחרונות כמו יום הטוליפ שכתבתי עליו בפוסט שהוזכר למעלה וכן ביקור במוזיאון התעלות באמסטרדם, משט הגאווה, רכיבה בשדות הטוליפים, ביקור בגני קוקנהוף, הופעה ביער אמסטרדם ועוד.
התוכנית ה"תרבותית" שלי לקיץ הקרוב היא בין השאר להגיע לפסטיבל בבלגיה בשם טומורלונד ולפזז שם עם "אנשי המחר".
LIVE TODAY, LOVE TOMORROW, UNITE FOREVER
חיים בהולנד בצל הפיכה משטרית בישראל
כל הטוב הזה שתיארתי למעלה קורה פה בהולנד. ומה קורה לאחרונה בארץ? בקצרה- תוהו ובוהו! הזיה נוראית וקריסת מערכות לנגד עינינו.
בגלל גודל הארוע שקורה בישראל ועוצמת החורבן הצפוי חלילה אני מתיחסת בפוסט החגיגי הזה גם למצב הנפיץ בישראל.
הממשלה הימנית "על מלא" מוציאה לפועל במהירות הבזק חקיקה שמשמעותה שינוי שיטת שלטון – הפיכה משטרית, תוכנית מגירה שמסתבר תוכננה היטב כבר הרבה זמן. בשנים האחרונות דמויות מפתח בממשלה ביקרו בפולין ובהונגריה ולמדו את הנוסחא לשינוי שיטת המשטר שם. כדי להתאימה לשינויים בישראל.
אכן יש צורך בשינויים רבים – כמו למשל להגביל את כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות ועוד. אך כאשר ראש ממשלה שמתנהל מולו משפט מנסה לערער את מערכת המשפט במהירות הבזק, למרות התנגדות עממית נדירה, ידיו אינן נקיות ומטרתו היא טובתו האישית ולא טובת ישראל.
התחושה שלנו לאור ניסיון לשינוי היסודות שעליהם מושתת המדינה, קשה מאוד. אנחנו צופים בערוצי הטלוויזיה הישראלית ומזועזעים כמו ישראלים רבים כשרואה את הניסיון בין השאר להכניס פוליטיזציה לבתי המשפט.
התסכול הוא רב והרצון לשנות את המצב בוער גם בנו. הפגנות הענק בישראל מפתיעות אותי לטובה שכן במקום לצקצק על הספה, כל כך הרבה ישראלים מבינים שזה לא עוד התפלפלות משפטית או מאבק בין פוליטיקאים, זה גדול מזה! ויוצאים החוצה נושאים דגל ומוחים. מרגש וחזק מאוד!
"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת"
בשבועות האחרונים, כמו בהרבה מדינות בעולם, מתארגנים היהודים והישראלים לפעולות מחאה מקומיות. צצו קבוצות ווצאפ שמעבירות מידע, סרטונים רעיונות ועוד וישנן הפגנות כנגד ההפיכה המשטרית באמסטרדם וכן גם בהאג. הקבוצות ההולנדיות מתחברות לקבוצות של ישראלים ויהודים תומכי ישראל בכל העולם. וואו איזה דבר!
הדילמה שלי אם להשתתף בהפגנה קיימת.
במבחן המציאות, ישראלים רבים בהולנד אינם משתתפים בהפגנות. האם הם היו משתתפים בהפגנות אם היו גרים בישראל? כנראה שכן.
נראה שרוב מוחץ של המפגינים הם יהודים הולנדים אוהבי ישראל ולאו דווקא ישראלים שגרים בהולנד.
ההפגנות ההולנדיות נראות שונה מההפגנות הישראליות שאנחנו רואים בטלוויזיה:
ראשית, ההפגנה היא מול במה ולא צעדה. גם בהולנד נושאים דברים ושרים שירים, מנפנפים בדגלי ישראל ובשלטים שהוכנו בבית.
שנית, ההפגנות שראיתי בהולנד מתנהלות בסדר מופתי והן די שקטות (נו הולנדים פה – כולם צ'יל) ההפגנות מתנהלות לפי הכללים וכמובן ללא שום שיבוש של הסדר הציבורי.
שלישית, גודל ההפגנה שונה משמעותית, שכן מדובר בכ 200-300 מפגינים בסה"כ ! and counting כמעט כל המפגינים פה מכירים חברים ומכרים מסביב וזה מרגיש כמו מפגש חברי כזה. אפילו אני מכירה כבר כמה וכמה מהמפגינים וגם מהדוברים על הבמה.
האם נכון להשתתף בהפגנה כשאני בהולנד?
כשאני מפרקת את הסוגיה, עולה השאלה למה זה טוב? על מה זה בדיוק משפיע? זה לא שביבי ושרה מבקרים בהולנד ומפגינים לו מול המלון (כמו שהיה בלונדון).
לצערי כנראה שזה לא משפיע על מקבלי ההחלטות (מנותקים כבר אמרנו?) ומצד שני, ברגע שיש הרבה הפגנות במקומות שונים בעולם, זו דרך של יהודי העולם להתאחד בינהם במסר חד משמעי ולהגיד לממשלה – יש גבול לכל תעלול, עד כאן!
שאלה נוספת עולה והיא האם נכון וראוי להפגין כנגד פעולות של ממשלת ישראל על אדמת מדינה אחרת?
בגדול אני ממש לא בן אדם פוליטי ולא הולכת להפגנות. המצב שנוצר הוא ממש מצב קיצון לתחושתי. נראה כי "שוברים את הכלים" בישראל. ואם אכן יוחלו השינויים המתוכננים, לא תהיה דרך חזרה.
לדעתי, בגלל שמדובר בהפגנות בעניין פנימי של ישראל, לטובת שמירה על הדמוקרטיה וכנגד שינויים קיצוניים שנעשים בצורה חד צדדית וישפיעו על כל ישראלי, בין אם הוא חי בישראל או לא, כן ראוי ונכון להפגין. נושא ההפגנות הנוכחיות הוא לא העניין הטעון מאוד של הכיבוש. בעניין כזה הבעייתיות של ההפגנה הרבה יותר גדולה כי אז גם למקומיים רבים יכולה להיות דעה בין אם הם מוסלמים או לא. במשבר הנוכחי של ישראל, המשבר העמוק ביותר שהיה, למקומיים אין עניין וההפגנה לא פוגעת ברגשות של אף הולנדי.
טום הצטרף אלי להפגנה האחרונה שבה השתתפתי (הפגנה ראשונה בחייו) במקום פעילות הצופים ושמח לראות שם כמה בני נוער שהוא מכיר וכן אפילו את אחד המורים שלו, כולם מאוחדים בקריאות לטובת שמירה על ישראל דמוקרטית וקריאות "בושה" בהתיחסות ליזמי חורבן ישראל.
למה איכפת לי בכלל? אני חיה בהולנד כבר שנתיים, לא בישראל!
נכון, אני חיה בהולנד ונראה שאמשיך לחיות פה.
אבל מדינת ישראל עדיין יקרה לי (מאוד כך מסתבר!) ומשפחותינו וחברינו חיים בישראל. זו מדינת האם שלנו שבה גדלנו והתחנכנו.
אייזנברג ואני גדלנו בצורה חילונית וכאשכנזים לא פריווילגים! אנחנו רואים ממשלה קיצונית ומטורללת הורסת את האיזון העדין ו"שוברת את הכלים". נראה שהשתלטות של הימין הקיצוני על גופי השלטון כמו שקרה בהונגריה ופולין תשנה מהותית את מדינת ישראל. כתוצאה מכך ההדתה תגבר, השיוויון בנטל הופך לבדיחה ממש גרועה ויוחמר אי השיוויון גם כלפי נשים בצורה חמורה. מאוד איכפת לי! ואני מוכנה לצאת החוצה עם דגל ולצעוק את המחאה שלי!
אז בין הפגנה להפגנה אנחנו ממשיכים לעקוב בדאגה אחרי מה שקורה בארץ. השהיית החקיקה (ולא ביטולה) ותחושה של עימות רע והיסטורי שמתקרב. המושג המבעית "מלחמת אחים" עולה לתודעה, והמתיחות בין הצדדים עולה.
גם במשפחה שלי יש משני צידי המתרס. גדלתי במשפחה ימנית חילונית שעם השנים חלק מהמשפחה עברו תהליך של התקרבות לדת והקצנה ימינה. אני לא הלכתי עם הזרם הזה אלא נשארתי במרכז הפרגמטי השפוי (בעיני לפחות), כבשה שחורה שכמוני. ישנם חלקים אחרים במשפחה שפעילים כנגד החקיקה ומפגינים שוב ושוב.
נוצר ריחוק מוזר והדיבור נהיה זהיר יותר ומועט יותר כדי לא להתפוצץ בטעות אחד על השני. תודה לך ביבי על הקרע הזה !
עם כל התחושות הקשות שמתרוצצות לי בבטן אני בהחלט שמחה היום שהילדים, אייזנברג ואני חיים את חיינו בהולנד השלווה במרחק פיזי מהעימות האיום הזה. הילדים לשמחתי חיים את שגרת חייהם תוך שהם מתעדכנים בעניינים מדי פעם. אין לי ספק שאם היינו עכשיו בישראל היינו הרבה הרבה יותר עמוק בבוץ של הסכסוך הפנימי הזה שהולך ומתעצם והופך לאלים ומחריד יותר ויותר. המועקה והמצוקה הייתה עוד גדולה יותר.
אני כעת ממש לא אופטימית לגבי המתרחש בישראל ומתפללת לנס, כן, זה מה שנשאר!
אני מקווה שהנס הזה לא רק יעצור את המעשים חסרי הבושה והאלימים של הממשלה אלא גם יפתח שיח לצורך כינון חוקה לישראל. כזאת שלא תשתנה עם גחמה של פוליטיקאי זה אחר, חוקה שתהיה גדולה מכל ביבי שחושב שהוא מלך ישראל (והוא לא). חוקה שתסדיר את מעמדם של הפרזיטים בחברה הישראלית לשירות לאומי/צבא לכולם! וזה רק בתור התחלה. יש הרי עוד הרבה לתקן.
לקראת יום העצמאות ה 75 למדינת ישראל מתארגנת פה מסיבה. מצד אחד לשמוח ולרקוד זה אחלה דבר (טראנס או לא טראנס חחח) אבל כשאני חושבת על יום העצמאות הקרוב, פשוט בא לי לבכות. לאחר התלבטויות רבות, החלטתי בסופו של דבר להשתדל לשמוח יחד עם חברי הישראלים. בטח כמה דרינקים יעזרו…
מאחלת לנו ולכל עם ישראל – מדינת ישראל פורחת ומשגשגת, שלום ואהבה
הולכת להתפלל לנס, בי
אהובה, יש לי כל כך הרבה מה להגיד על הפוסט (בנוגע כמובן לחלק המדבר על הארץ).. אבל כנראה שזה לא המקום, וכנראה שזה לא משהו שהגיוני לעשות בכתב בכל מקרה.
כך או כך, את מהממת ומופלאה, ואני שמחה שאת פורחת וחווה חוויות אדירות וקטנות, מוצלחות יותר או מלמדות יותר.. מקווה שתמשיכו להנות ולפרוח ❤️🌻
ליהיא יקרה תודה רבה על המילים החמות!
לחיי חוויות טובות ואהבה!